<h1>כל בו סימן קמ"ד</h1>
<h2>דף צז.</h2>
פרק הגוזל בתרא. הדר בחצר חברו שלא מדעתו אם החצר לא קיימא לאגרא אף על פי דהדר גברא דעביד למיגר אינו צריך להעלות לו שכר דהוי לי' זה נהנה וזה אינו חסר אבל אם החצר קיימ' לאגרא חייב להעלות לו שכר.
<h2>דף קיג.</h2>
נטלו המוכסי' את חמורו והחזירו לו חמור אחר או כסותו והחזירו לו כסו' אחרת מותר להשתמש שנתיאשו הבעלי' ואם יודע בודאי שזה גזל למדת חסידות שיחזור לבעלי' הראשוני'. במה דברים אמורים כשהוא מוכס העומד מאליו או שאין לו קצבה ונוטל כמה שירצ'. אבל מוכס המלך בדבר קצוב ויודע שאין מוסיף כלום מאליו לעצמו אין זה מוכס גזלן ודינא דמ"ד. ואפי' ישרא' העוב' המכס עובר מפני שגוזל מצו' המלך. וכן אומר שם שאם יש למלך מס על בני העיר דבר קצוב מכל בית או מכל שדה או שגזר שכל מי שיעבור על דבר אחד יקחו נכסיו אין זה גזל.
וכן המלך שכעס על אחד מבני העיר ולקח חצרו ומכרו כל הקונה אותו מן המלך זכה שהרי הוא הפקר. אבל אם גזל שלא כדין לא. זה הכלל דבר שיחקוק המלך לכל בני מלכותו אינו גזל אבל אם לוקח מאיש אחד בלבד שלא כדין שחקק הרי זה גזל והלוקח מן המלך זה הבעלי' מוציאין מן הלוקח. אמר ה"ר אבי הספר כי ראה בתשוב' שהשיב ר"ת כמו שכתבתי בו למעלה.
<h2>דף קיד.</h2>
נטלו המוכסי' את חמורו והחזירו לו חמור אחר או כסותו והחזירו לו כסו' אחרת מותר להשתמש שנתיאשו הבעלי' ואם יודע בודאי שזה גזל למדת חסידות שיחזור לבעלי' הראשוני'. במה דברים אמורים כשהוא מוכס העומד מאליו או שאין לו קצבה ונוטל כמה שירצ'. אבל מוכס המלך בדבר קצוב ויודע שאין מוסיף כלום מאליו לעצמו אין זה מוכס גזלן ודינא דמ"ד. ואפי' ישרא' העוב' המכס עובר מפני שגוזל מצו' המלך. וכן אומר שם שאם יש למלך מס על בני העיר דבר קצוב מכל בית או מכל שדה או שגזר שכל מי שיעבור על דבר אחד יקחו נכסיו אין זה גזל.
<h2>דף קיט.</h2>
אסור ליקח מן הגזלן דבר גזול וכן אסו' ליהנות בדבר שהוא ברור לו שהוא מגזל. ואם נהנה חייב להעלו' שכר לכפלי' כדרך הדר בחנו' חברו.
